המסלול של ליאור ירדני להייטק ממשפטים- חובת קריאה
- Taly Gliksman
- 2 באפר׳
- זמן קריאה 24 דקות
המסלול של ליאור ירדני להייטק ממשפטים- חובת קריאה
ליאור ירדני ניהלה את הקהילה בשנתה הראשונה, והביאה איתה רוח חלוצית ומעוררת השראה. לפני כשלוש שנים, ליאור עשתה את המעבר האמיץ מעולם המשפטים לעולם ההייטק — והיום היא מפתחת צד שרת (Backend Developer).
ליאור למדה תכנות לגמרי לבד במשך שנה. בסדרת פוסטים מרתקת שפרסמה בקהילה, היא שיתפה את כל הכלים שליווה אותה בדרך, את האתגרים, את הרגעים הקטנים של ניצחון, ואת היכולות שגילתה שהיו שם כל הזמן — פשוט חיכו להתגלות.
ליאור לימדה אותי מהי שאיפה אמיתית, ואיך מממשים אותה בצעדים קטנים אך מדויקים.
כל פוסט הוא נקודת ציון – תקופה, צעד, יעד – והסיפור כולו? לא פחות מלא ייאמן. זהו סיפורה של ליאור ירדני.
תהנו!
הטקסט הבא מועתק מפוסטים של ליאור ירדני המספרת על המעבר להייטק
״פשוט למדתי את זה לבד״ | 27.04.2022
״פשוט למדתי את זה לבד״, ״החלטתי שאני רוצה אז ישבתי ולמדתי תכנות לבד בבית״, ״מה הבעיה? אני מכירה המון אנשים שלמדו לבד ועכשיו מנהלים 7000 איש תחתיהם בגוגל״.
מכירות את המשפטים האלה? אצלי הם תמיד עוררו הרבה מבוכה, מה זה אומר ללמוד לבד? איך עושות את זה? איך מישהי שאף פעם לא ישבה ולמדה כמו שצריך לבד (כי הכל בא לה בקלות במבחנים, כי אין לה תחת לשבת, כי היא לא מאמינה שיש לה יכולות ולא ניסתה אף פעם) מתחילה בכלל? יש אמל״ק - כאן למטה.
אז אני קודם כל רוצה להגיד שזה אפשרי.
הדרישות האמיתיות היחידות כדי ללמוד לבד הן: אנגלית ברמה מספיק גבוהה, וזמן פנוי (בהתחלה 30-40 דקות ביום אפילו, אני חוזרת לזה ולעוד עיקרון חשוב בסוף הפוסט, הישארו עימנו).
ולגבי איך עושות את זה - כתבתי איך אני אני למדתי ולומדת לבד בתגובה באחד השרשורים והחלטתי להוציא ולהרחיב בפוסט נפרד שיגיע ליותר נשים כאן ויעורר דיון.
שתי הערות מקדימות לקריאת הפוסט:
הוא כתוב בעברית כדי שיהיה לכולנו נוח לקרוא ולהתייחס, כי באנגלית יש המון מדריכים וסרטונים על איך מתחילות ואיך לומדות אבל בעברית כמעט ולא ראיתי. באופן טבעי מאוד מורכב לכתוב ולנהל דיון כזה בשפה אחרת מאנגלית, אישית אני לומדת רק באנגלית, שכן בעברית המושגים לא ברורים ולהתחיל להוסיף את שם המושג בסוגריים גם באנגלית לרוב משבש את הטקסט ומכביד על רצף הקריאה. כמו בכל דבר בתכנות (ובחיים?) צריך לבחור וזה טרייד אוף שאני מוכנה לשאת בו כדי לכתוב את הפוסט הזה בעברית, מתנצלת על חוסר הדיוק במושגים שנגרם בשל כך.
הנטיה הטבעית שלי היא צד שרת, זה בעיקר מה שאני לומדת. יודעת דברים שקשורים בצד לקוח רק במידה שהייתי צריכה לממש בפרויקטים שלי עד היום. לכן גם הדוגמאות בפוסט לקוחות מהעולם הזה. אבל העקרונות, סכימת העבודה הבסיסית, נכונות בכל תחום בתכנות.
אחרי ההקדמה הארוכה (חכו רק התחלתי), זוהי סכימת העבודה הפשוטה שלי ללמידה עצמאית (להלן: ״אמל״ק״):
גוגל, אני שואלת אותו הכל, קודם כל. עם החיפושים לומדות גם איך לשאול את השאלה הנכונה.
יוטיוב - יש שם הכל, מקטן (הסבר על פונקציה ספציפית בשפה מסוימת) ועד גדול (סרטוני ״איך ללמוד לבד בבית מה שרוצים״).
דוקומנטציה - לכל אפליקציה/פרויקט קוד פתוח/api/תוכנה יש מסמכים. לפייתון למשל יש מסמכים מעולים, הסברים קצרים וממוקדים (עם הרחבות למעוניינות) ודוגמאות ממחישות לכל נושא ונושא.
קורסים מקוונים מעמיקים (בתשלום סמלי).
פרויקטים אישיים.
וחוזר חלילה.
ובהרחבה:
גוגל - ובתוך גוגל אני מכלילה גם את ה״לכל שאלה תשובה״ של עולם התכנות - stack overflow.
איך לנסח את השאלה לגוגל? היא צריכה להיות קצרה ולכלול את כל החלקים החשובים. כמה דוגמאות שימושיות:
רוצה להתקין רכיב חדש, למשל CLI של גיט? החיפוש יהיה ״install git cli mac" (או ווינדוז אם זה מה שיש על המחשב שלך).
רוצה להבין מונח חדש שקראת זה עתה , למשל CLI? החיפוש יהיה "what is cli".
מה הדרך הנכונה לכתוב json? אני מחפשת Json best practice
אם יש לך הודעת שגיאה בקומפיילר, המערכת שאיתה את כותבת את הקוד, את יכולה להעתיק אותה לגוגל כמו שהיא (לא להעתיק את החלק של ה path), סביר להניח שמישהו כבר שאל עליה פעם בstack overflow.
2. ביוטיוב יש הכל. את רוצה ללמוד שפה חדשה? תתחילי ביוטיוב (החיפוש שלך יראה משהו כמו : Python for complete beginners, או python bootcamp, או python - from zero to a hero).
את בכלל לא יודעת איזה תפקיד מעניין אותך ורוצה קצת להבין יותר את השוק ולראות במה מדגדג לך להעמיק? תתחילי ביוטיוב. בתגובות אשים סרטון מוצלח שסוקר את המקצועות העולים והרווחיים בהייטק לשנת 2022.
את רוצה ללמוד מערכת חדשה, לעבוד עם טכנולוגיה חדשה, ללמוד קונספט תכנותי חדש? תתחילי ביוטיוב.
3.כאמור, אני קודם כל לומדת מה שאני יכולה מהסרטונים החינמיים שביוטיוב בנושא המבוקש. אני פונה למסמכים ולמדריכים כתובים על כל שאלה שאני לא מקבלת עליה מספיק מענה, כל נושא שאני רוצה להעמיק בו בהמשך, אני ״רושמת לעצמי בצד״ (אצלי זה אומר לפתוח טאב נוסף, מעיינת קצת ואם חשוב מוסיפה לפייבוריטס של כרום בתיקיה של הפרויקט. יש שם גם תתי תיקיות כמו ״לקרוא עכשיו״ או ״לקרוא בכללי״).
4. אחרי שנעזרתי בסרטונים, העמקתי במסמכים, קראתי והתנסיתי עם מדריכים כתובים (tutorials), אם אני עדיין צריכה לצלול יותר לעומק, או כשאני רוצה לוודא שאני מכסה את כל הבסיסים (חשוב במיוחד כשלומדת שפה חדשה), אני ניגשת לקורסים מקוונים מקצועיים. לרוב המדריכות שמעלות את הסרטונים ליוטיוב יש אתרים משלהן עם קורסים מלאים שהן מעבירות. אם מצאת מדריכה שזורמת לך טוב, תבדקי את הלינקים שהיא שמה בתיאור הסרטונים. סביר להניח שתמצאי שם את הקורס המלא או לפחות הפניה לאתר, וקודי קופון.
אני מוצאת שלרוב הקורסים האלה יקרים לטעמי, ומעדיפה את הפלטפורמה של יודמי. עד היום לא שילמתי יותר מ-60 ש״ח על קורס, ואם מצאתי קורס שרציתי שהמחיר הנקוב בו היה גבוה יותר, הוספתי אותו לעגלה כעבור כמה ימים המחיר התעדכן לסכום סביר (ככה האלגוריתם שלהם עובד).
איך בוחרות קורס טוב ביודמי?
מוודאת שיש בו את הנושא שאת מבקשת ללמוד.
מספר משתמשות /מספר גבוה של מסיימות מתוך המשתמשות .
דירוג גבוה. קורס עם עשרות אלפי משתמשים ודירוג מעל 4.3 - 4.4 הוא בטוח קורס טוב.
אני גם נכנסת לאינטרו של כל אחד מהקורסים הרלוונטיים, חצי שעה ראשונה היא בחינם, מוודאת שאני מבינה את המבטא של המנחה, שהיא מסבירה קונספטים בצורה בהירה ומובנת ושבא לי לשמוע ממנה יותר על הנושא.
5. בערך 20 אחוזים מכל קורס, בד״כ בסוף, הם פרויקטים אישיים. הפרויקט בנוי בשלבים, יש הרצאות תומכות, כל הקוד והמצגות הרלוונטיות הן חלק מתוכן הקורס ועומדות לרשותכן, וכך תתנסי ביצירת פרויקטים משלך.
ועכשיו אנחנו מגיעות לחלק הכי משמעותי בתהליך הלמידה העצמית, המנוע שידחוף אתכן קדימה, הדבר שיגרום לכן להתמכר לתכנות, הנושא שתדברו עליו בראיונות העבודה בבוא העת - פרויקט אישי:
כבר עשית פרויקט מונחה בקורס הראשוני, ועכשיו את יכולה לחשוב על פרויקט משל עצמך, בעיה אמיתית שיש לך בחיים שהיית רוצה לפתור עם קוד. הפרויקט העצמאי הראשון שעשיתי היה בוט לטלגרם שמאזין לשיחה ביני לבין בעלי ומוציא מתוכה דיווחי הוצאות, ורושם כל דיווח במאגר נתונים.
ברור שיש אפליקציות שעושות את זה יותר טוב, אני רציתי ללמוד. היה שם הכל בקטן, קצת צד שרת, קצת עבודה עם API חיצוני של טלגרם, קצת צד לקוח (שהציג את הנתונים מתוך הדאטה בייס ובעיקר היה מאוד מכוער), אחסון נתונים וניהול שלהם. זה היה פרויקט מאוד קטן אבל גם מוחשי ושנוגע נגיעה ישירה ביום יום שלי.
עוד בעיה שנתקלתי בה שדרשה פיתרון קליל עם קוד - יצרתי חבילת הרחבה (אקסטנשן) לגוגל כרום שבלחיצת כפתור שמרה לי קליפ מיוטיוב כmp3 לתיקייה שהיוותה את הפלייליסט של הבן לזמנים שבהם רציתי שרק יאזין בלי לצפות במסך.
פרויקטים כאלה הם נחמדים, לא בטוח שמספיק כדי לשלוח קו״ח ולהצליח להגיע לראיונות ולעבור ראיונות טכניים וכו (אבל לכי תדעי, נסי לשלוח, מה איכפת לך).
פרויקט אישי מתמשך:
העצה החשובה שלי היא לא להסתפק בכמה פרויקטים קטנים כאלה אלא לחפש את הפרויקט המשמעותי הזה שאת יכולה להמשיך לפתח כל הזמן עד שתמצאי את המשרה הראשונה המיוחלת,
להוסיף פיצ׳רים, לפרסם כקוד פתוח ולהתחיל לקבל משתמשים, לקבל הערות על הקוד, פול רקווסטס (pull requests), להתמודד עם ניהול גירסאות בגיט, לכתוב דוקומנטציה כמו שצריך כדי שהמגייסת תוכל בכמה כפתורים לגשת לפרויקט בלייב ולהתרשם ממנו בעצמה גם בלי איש טכני ברקע, להשתמש בו בטכנולוגיות שאת עוד לא מכירה ושראית שהן חוזרות כדרישה במודעות דרושים לתפקיד שאת מבקשת. בעצם, מה חברה רוצה כשהיא מגייסת מועמדת? לצמצם את הסיכון שהיא משקיעה בה ולדעת שהיא תהיה מסוגלת להניע בעצמה למידה ופתרון בעיות, שיהיה לה מושג איך עובדות בצוות על אותו קוד בלי שיהיו התנגשויות, שתכיר איך מערכת רחבה עם הרבה אינטגרציות בין טכנולוגיות עובדת.
אם תכתבי פרויקט כזה, יהיה לחברה הרבה יותר קל להמר על להשקיע בך ולתת לך את ההזדמנות הראשונה.
הפרויקט הנוכחי שלי, שאני גאה בו במיוחד ומראה את עקומת הלמידה המטורפת שעברתי, זו בעצם מערכת לניהול קלאסטרים (סוג של סרבר וירטואלי שרץ בענן שאפשר לבנות עליו מכונות וירטואליות, להריץ אפליקציות וכו, עולם שלם) בענן. באמצעות המערכת שלי אפשר להקים, לערוך, לעקוב ולמחוק קלאסטרים בכל אחד משלושת ספקי הענן המרכזיות (גוגל, מייקרוסופט וכמובן אמזון).
אנסה לפרט קצת ברמה טכנית על פרטי הפרויקט (זאת פעם ראשונה שאני עושה את זה בעברית, אבל כאמור, יש חשיבות בעיני לטור כזה בעברית שיהיה נגיש ומזמין בשבילנו הנשים המקומיות), אשתדל שזה יהיה כמה שיותר קריא גם לעיניים לא מיומנות. אם נתקלתן במושג שאתן לא מבינות ומעניין אתכן אתן מוזמנות לשאול בתגובות וגם - איך לא - לגגל.
למערכת שלי יש GUI נוח ושמיש, שמאפשר לבחור בתפריטים נגללים מבין האופציות השונות (איזה קלאסטר cluster, איזה זמן ריצה runtime, איזו גירסה, איזה איזור גיאוגרפי, כמה נודים nodes, מה להתקין באמצעות ההלם helm), ולפי הפרמטרים שמגיעים מממשק המשתמש, בצד השרת נבנית הפקודה שתרים את הקלאסטר הזה בצורה אוטומטית, יש ג׳וב של ג׳נקינס שמריץ את הפקודה מול ספקית הענן, כשהקלאסטר עולה אצל הספקית הוא מתעדכן בדאטה בייס וניתן לקבל את כל הדאטה שלו מתוך הממשק בצורה מסודרת (מי העלה אותו, מתי, מה רץ עליו, איזו גירסה הוא, מתי הוא צריך לרדת). יש גם סקריפטים שרצים כל הזמן ומשווים בין מאגר הנתונים לבין הקלאסטרים הפעילים בכל אחת מהספקיות כדי לוודא שלא נשכחה אף מכונה שפועלת סתם (ומבזבזת לי כסף) ומקפיצים התראה. לא יודעת איך זה נשמע לאוזניים שלא מכירות את התחום אבל מי שקצת מכירה, יודעת שדפלוימנט deployment של קלאסטרים ומעקב אחריהם, במיוחד בצוותים מרובי מתכנתות ובחברות שעובדות מול כמה ספקיות ענן, זה יכול להיות כאב ראש אמיתי.
בשביל הפרויקט הזה למדתי ולומדת המון דברים חדשים. טכנולוגיות, עקרונות, ממשקים, והעמקת הידע שכבר רכשתי קודם בקטע אחר. רשימה חלקית:
Jenkins, AWS, GCP, AZURE, kubernetes, MongoDB, AWS Lambda, serverless, RESTapi, flask, Linux, CI|CD, pipeline, pulumi
ואני ממשיכה לעבוד עליו כל הזמן (כמה שהפעוטה הצמודה מאפשרת, שבפועל זה מעט מאוד שעות שבועיות).
כמה זמן נכון להשקיע בלימודים?
התשובה היא לא אבסולוטית, ומושפעת משני משתנים חשובים:
א. אנדורפינים - מה שבעצם את הופך את התכנות לכיפי וממכר זה כל ההצלחות הקטנות שאנחנו פוגשות בדרך. אין סיפוק יותר גדול מלהצליח לראות את הHello World הראשון שלך בקונסול, שצף של אנדורפינים. יש גם המון כשלונות, ברור, וזה יכול להיות סופר מתסכל.
ב. זיכרון שרירי (muscle memory) - כל פעם שאת מקלידה שורת קוד את נהיית מתכנתת טובה יותר. הגשרים במוח נוצרים, מתעבים ומתרחבים, וכשתלכי בדרך הזאת עוד פעם - היא כבר תהיה יותר נוחה להליכה. התהליך הזה קורה בעיקר בלילה. כל היום המוח קולט, בלילה הוא מעבד.
כך שבהתחלה, אפילו 20-40 דקות ביום (לא כל יום, ככה חמישה ימים בשבוע) שבהן צפית בקורס וקודדת במקביל למנחה, מספיקות. הכלל שאני הכי אוהבת לעבוד לפיו הוא להפסיק לעבוד ברגע שהצלחתי והגעתי לשיא. אני יודעת פחות או יותר מה היעד הבא, הוא רחוק מדי ולא אגשים אותו היום? אני לא מתחילה בכלל. משתדלת לסיים עם תחושת סיפוק והצלחה. ככה הגשר שיבנה לי עוד מעט כשאשן במוח יקושט בחדי קרן וקשתות ואני ארצה לצעוד בו שוב מחר. גם היום כשאני לומדת, היו לי כמה משימות לקדם, סיימתי אותן בחצי שעה והרגשתי סיפוק והצלחה? עוזבת את הקוד. אבל זה נכון גם ברגעי תסכול - ישבתי כבר שעתיים ואני עדיין מסתבכת עם משהו שהייתי בטוחה שכבר אפתור? אני לא אמשיך להתעקש, הניסיון המועט שלי מלמד שהפיתרון יצוף לי במקלחת או פשוט יופיע לי בראש בבוקר בלי שהייתי צריכה לעבד אותו אקטיבית.
נקודה אחרונה וחשובה - מנטורינג - יש לי בן זוג מתכנת, תומך שמאוד מאמין בי. לא הייתי אומרת שהוא המנטור האופטימלי, אבל עצם זה שהוא מקצועי, נמצא איתי כל יום ודוחף אותי קדימה מאוד עוזר. זה תהליך ארוך שדורש הרבה משאבים (זמן, אנרגיה, אמונה עצמית יכול להיחשב משאב?), וטוב שיש מישהי בפינה שלך שדוחפת אותך קדימה. אם יש לך במעגל הקרוב מישהי (או מישהו, גם בסדר) כזאת, נהדר. אם אין, את עדיין יכולה למצוא. למשל כאן בקבוצה. או בארגונים כמו שי קודס, נשים בהייטק, קבוצות יעודיות לתחום הפרויקט שאת עובדת עליו ועוד. אם תרימי דגל ותגידי - אני מחפשת מנטורית, אני בטוחה שתמצאי.
אשמח לשמוע למה אתן מתחברות, איזה עוד אפשרויות ללמידה עצמית אתן מכירות ומשתמשות, איזה טיפים, תוספות, הערות ותיקונים יש לכן על מה שכתבתי.
הכנה לראיון טכני | 12.05.2025
אפרט כאן כדרכי, בעברית ובלשון פניה נשית, איך התכוננתי לראיון הטכני הראשון שלי כמפתחת backend.
לברר (עם המגייסת/המראיינת אם יש לך קשר ישיר איתה) מה יהיה אופי הראיון ומה צפוי במהלכו. בקווים כלליים ובנימוס כמובן.
לקבוע ראיון דמה (״מוק״) עם חברה מהתחום, עדיף כזאת שגם מראיינת הרבה (אין לך? תשאלי בקבוצות השונות אם מישהי מוכנה לראיין. אני רוצה להאמין שיהיו לך מתנדבות).
הראיון יהיה מורכב בד״כ משני חלקים:
3. בחלק האישי, תצטרכי לענות על שאלות שקשורות בקו״ח ו/או בפרויקטים שלך ו/או שאלות פתוחות מאוד כמו ״ספרי לי מי את״. תצטרכי להכין את הפיץ׳ הזה, ולכלול בו הרבה נקודות חשובות. ליאורה גולומב שלנו כתבה על זה פוסט מעולה שנעזרתי בו המון בבלוג שלה (לינק 1 בתגובות). חפשו בקבוצה פוסט נוסף שכתבתי רק על הנושא הזה.
4. החלק השני יהיה מקצועי והוא בד״כ יכלול כמה שאלות שמטרתן לבחון את יכולת החשיבה וההבנה שלך. בשביל החלק הזה תצטרכי ללמוד הכי הרבה וזה מתחיל מלנסח לעצמך את הסכימה שלך לפתרון בעיות ולדעת אותה היטב. את הסכימה שלי ביססתי בעיקר על cracking the code interview שזה ספר קאנוני בתחום ההכנה לראיונות טכניים, והוספתי פנימה עוד כל מני חיזוקים שהרגשתי שחסרים לאופן שבו אני מעבדת מידע, והרי היא:
להמתין עד לסיום הצגת השאלה. לוודא שיש בידיך את כל הנתונים הדרושים ושהבנת אותה.
להציג את הגישה שלך לפתרון בקול, אחרי שקיבלת איזשהו הנהון לאישור (או חידודים), לכתוב פסאודו קוד.
לחשוב בקול האם הפתרון המוצע עונה על מקרי קצה? האם הוא בכלל עובד? האם אפשר לשפר אותו?
לקודד את הפתרון.
לבדוק אותו.
לחשוב שוב איך ניתן לעשות לו אופטימיזציה.
5. אני יודעת שכשאני מתרגשת יש לי לפעמים בלאק אאוט ולכן גם גיבשתי לעצמי סכימה משלימה שקראתי לה ״מה לעשות אם נתקעתי״
לצייר את הבעיה. הרבה פעמים ההמחשה עוזרת. יש הרבה נשים שבכל מקרה יעדיפו קודם כל להעלות את הבעיה על הדף וזה לגמרי מקובל.
לפשט את הבעיה/לדגום אותה (אם אני צריכה למצוא את הכיסא הרביעי ברשימה ואני לא יודעת איך, אולי את הכיסא הראשון יהיה לי יותר קל לאתר ומשם כבר אמצא את דרכי גם לכיסא הרביעי?).
לחשוב בקול רם (ולקבל פידבקים בדמות שפת גוף המראיין על הכיוון הרצוי).
לחכות לרמז (הרבה פעמים המראיין ירצה לעזור לך כשנתקעת, והוא יחכה בסבלנות שההזדמנות תציג את עצמה).
6. ללמוד /לרענן את הידע בדבר מבני נתונים. ג׳וניורית שמתראיינת לא צריכה לדעת ממש לממש בקוד כל אחד מהמבנים (אם כי בעיני זה מאוד עוזר להבין אותו לעומק), אבל כן צריך לדעת מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם ומה הם השימושים הנפוצים בו.
7. ללמוד/לרענן את הידע בנושא אלגוריתמים בסיסיים, יש בין 5 ל-14, תלוי בספר/מאמר שאת קוראת, שכדאי לפחות להכיר ברמת הלוגיקה. לי מאוד עזר להשתמש בכלים של ויזואליזציה כדי להבין את הפלואו של האלגוריתם (לינק 2 בתגובות יוביל אתכן לויזואליזציה של חיפוש בינארי ויש שם עוד המון דוגמאות). כדאי לשים את עיקר הדגש על הפנמת הקונספט של סיבוכיות זמן ומקום, להבין כל אחת מרמות הסיבוכיות. big O is the key. איכשהו קפץ לי בלינקדאין קורס קצרצר שמאוד עזר לי לחבר את כל הנקודות (לינק 3 בתגובות).
8. ללמוד שיטות מיון (sort) וחיפוש (גם באמצעות ויזואליזציות).
9. לתרגל שאלות נפוצות בראיונות עבודה ממאמרים ואתרים (בleetcode הן מסודרות עם תגיות לפי רמת קושי) לפי הסכימה ובהתבסס על הידע שרכשת/רעננת בשלבים 6-8. בנקודה הזאת הרגשתי חסרת אונים וביקשתי מחבר מהנדס תכנה שישב איתי כמה שעות. הוא מאוד שמח לעזור. כדאי להיעזר אם יש במי, לשבת ביחד יכול מאוד לקדם הבנה.
10. ללמוד מה שניתן על החברה. מה הסטאק הטכנולוגי שלה (להשלים את הידע שחסר לך לפחות ברמת ההיכרות עם כל אחת מהטכנולוגיות שהחברה משתמשת בהן), מה המוצר עצמו (אם את מתראיינת לחברה שעושה מנוע חיפוש, שבי שלוש שעות ותביני איך ארכטיקטורה של מנוע חיפוש נראית, אילו כלים מרכזיים יש היום בשוק בתחום, איך הם כתובים איך הם עובדים, מה החסרונות והיתרונות הידועים של הכלים בהם החברה בחרה להשתמש וכו). בפועל השאלה המרכזית בראיון הייתה שאלת דיזיין בדיוק על המוצר ואם הייתי מדלגת על הסעיף הזה, לא הייתי יכולה לענות עליה.
11. לא להיכנס לדברים של המראיינת! אני כותבת את זה כאן כי לי יש נטיה רצינית לחשוב שאני יודעת מה המשפט הולך להיות עוד לפני שהסתיים ומעבר לעובדה להיכנס לדברים זה לא מנומס או מקצועי, זה גם באמת מעצבן כשקוטעים אותך. אז כתבתי לי בגדול והדבקתי מול הפנים ״לא להיכנס לה לדברים!!!״.
12. לרוב בסוף הראיון (או באמצעו) תינתן לך הזדמנות לשאול את המראיינת שאלות. חשוב בשלב הזה לא להתייחס בכלל לתנאי עבודה או איזה מתנה קיבלו לפסח (את הרי לא מועסקת עדיין, רק מועמדת), ולהכין מראש שאלות שמראות על העניין שלך במוצר/טכנולוגיות שהחברה משתמשת בהן, או על מבנה העבודה בצוות, הקבוצה וכו׳.
בניגוד למדריך הקודם שכתבתי, על איך אני לומדת לבד, בתחום ההכנה לראיונות טכניים דווקא מצאתי מדריך מצוין בעברית שכתוב בלשון נקבה. הוא מיועד לבוגרות תואר במדעי המחשב, אז הוא לא באמת כיסה כל מה שאני, כמישהי שלומדת תכנות בעצמה לפי פרויקטים הייתי צריכה להשלים כדי להיות מוכנה, אבל הוא היה בסיס טוב וחזרתי אליו לא מעט פעמים (לינק 4 בתגובות).
תזכורת חשובה על איך מגישות קו"ח.
מוסיפה חידודים מהשבועות האחרונים:
לארגונים בינוניים וגדולים (כל דבר שהוא לא סטארט אפ מתחת ל70 איש, נניח) יש מערכת לניהול משרות. לרוב אי אפשר להגיש קו"ח בכללי "שאולי יתאימו לכל משרה שהיא", אלא צריך לכתוב את שם ומספר המשרה במייל עצמו. בעיני עדיף בכותרת לפי המבנה הבא:
Data analyst, position #4114 - Lior Yardeni CV.
ביקשת ומצאת חיבור דרך הקבוצה ספציפית? או דרך לינקדאין/קבוצות אחרות? תהי נחמדה, אף אחת לא חייבת לך כלום אבל כשנחמדות כולן שמחות לעזור.
אשת הקשר שואלת אותך שאלות הבהרה ובירור? תעני לה בשקיפות וכנות. אמנם בהרבה חברות יש בונוס על גיוסים מוצלחים, אבל אני עדיין שמה את השם שלי שם ואם אני מעבירה מועמדת לא מתאימה, שלמשל לא יודעת לענות על שאלות בכנות, זה עלול לפגוע בכל המועמדות העתידיות שארצה להגיש (פשוט כי יתייחסו אלי כמקור לקו"ח פחות מתאימים).
אז שימי לב שאת מהדקת את כל הפרטים.
הכנה לראיון אישי | 09.06.2025
שאלות ״רכות״ הן חלק מכל ראיון, כמובן בראיונות אישיים (מנהל עתידי/משאבי אנוש), אבל גם בראיונות טכניים כמה דקות בהתחלה ולפעמים גם בסוף יוקדשו לכל מני שאלות על מי את, מה החוזקות שלך, למה דווקא את מתאימה לתפקיד.
איך מתכוננות לראיונות כאלה?
בנושא הזה לא חסרים מדריכים ברשת (צאו ולמדו, הכל מונח בקצות אצבעותיכן ושרתי גוגל). כדרכי - אפרט כאן, בעברית, ובלשון פניה נשית איך אני התכוננתי ובאיזה מקורות נעזרתי.
אני מציעה לכתוב את הכל בקובץ מסודר, גם כדי שהתשובות יטמעו בגופך לא רק מהראש אלא גם מהידיים, וכך יהיה לך יותר קל לשלוף אותן אח״כ, וגם כדי שתוכלי לחזור אליהן אחרי הראיון ולשפר את הטעון שיפור לקראת הראיונות הבאים.
״אז ספרי לי מי את״: השאלה הכי קשה ושהכי צריך להתכונן אליה. הפיץ׳ - ליאורה גולומב מסבירה טוב ממני ואני ממליצה בחום לקרוא אצלה את הבלוג פוסט (לינק 1 בתגובות).
מדובר בהצגה העצמית שלך. בקיצור - פסקה קצרה על מאיפה הגעת, פסקה קצרה על איפה את עכשיו, פסקה קצרצרה על איפה את רוצה להיות בעתיד.
בתוך כל אחת מהפסקאות כדאי לחשוב איך את מדגישה ומשלבת את הערכים שמובילים אותך ומתאימים גם לערכי החברה. בשביל זה כדאי לעשות מחקר מעמיק. נכון, כבר חקרת את האתר של החברה לפני הראיון הטכני (פוסט שכתבתי על הכנה לראיון טכני, לינק 2 בתגובות), וכבר הבנת מה המטרה שלה ואיזו בעיה המוצר שלה מנסה לפתור. כבר התעניינת בסטאק הטכנולוגי. עכשיו צריך להתמקד גם בערכים. הם יכולים להימצא בתיאור החברה במודעת הדרושים, באתר האינטרנט של החברה בעמוד ״אודות״ (about us), או בדף הפייסבוק של החברה. לפעמים צריך לנבור אבל כדאי למצוא את הדרכים לחבר בין ההצגה העצמית שלך לבין הערכים והאתגרים שעומדים בפני החברה.
לכאורה זו שאלה פשוטה אבל יש לך עבורה הכי הרבה זמן והכי הרבה הזדמנויות להבליט את עצמך ולחבר את המראיין לדמותך.
גיבוש והמצאת שאלות אחרות - חשבי, תתייעצי עם חברים מהתחום, תקראי באינטרנט, תציצי בסוף הפוסט - אילו שאלות את עשויה להישאל. בגלל שאני ג׳וניורית מוחלטת, כל השאלות על ניסיון טכנולוגי קודם, קונפליקטים בצוות, התנהלות בצוות, קושי שעלה בעבודה קודמת כמפתחת לא היו רלוונטיות אלי. השאלות שאני כן התכוננתי אליהן מפורטות בהמשך.
המחשה והדגמה - לא די לכתוב תשובה לכל אחת מהשאלות הנ״ל, מומלץ מאוד גם להמחיש אותן באמצעות דוגמה. התשובה לשאלה ״איזה מין בנאדם את״ לא יכולה להיות רק ״אופטימית, משלבת בין עולמות, חברותית״ אלא צריכה ממש להיכנס לסיפור שלך כבן אדם - ״אני רואה את הטוב, ויודעת להאיר לחבריי כשהם מוצפים ברע. כל חבריי יודעים להתקשר אלי כדי שארים אותם, רק אתמול חבר איקס התקשר אלי אחרי שפוטר ועזרתי לו גם להשלים ולראות את האפשרויות הטובות שמתקיימות מכך שפוטר, וגם לעדכן את קורות החיים ולהתחיל להפיץ אותם״. הרבה יותר קל להתחבר לסיפור מאשר לכותרות, וזה גם מעורר אמון ״היא לא מדברת באוויר, אפשר לסמוך עליה״.
שאלות לשאול את המראיינת על החברה עצמה. לרוב, במהלך הראיון תינתן לך הזדמנות לשאול שאלות על החברה. חשוב להתכונן גם לחלק הזה מראש, השאלות האלה שתשאלי גם יצבעו את הדמות שלך בעיניה של המראיינת בצבע מסוים ואת רוצה להרשים ולהתבלט לטובה גם כאן. כך, אני ממליצה להתרכז בדברים מהותיים כמו ״חניכה והדרכה״, ״אחוז הנשים בחברה ובתפקידים בכירים בחברה״, ו״האווירה במשרד״ ופחות ״יש מגנומים?״ או אפילו ״כמה תן ביס מקבלים״. בשלב הזה, זה באמת לא חשוב (כשתעברי את כל השלבים ותקבלי הצעה תוכלי להעלות את הנושאים האלה של תנאים ספציפיים).
תרגישי חופשי לציין ולהדגיש את האמהות שלך. זה די מטורף אבל הגענו ליום (ולתחום) שבו אנחנו יכולות לכלול בהצגה העצמית שלנו את המיומנות שרכשנו במהלך האמהות, ולשאת את עצמנו בגאווה ובראש מורם על השנים שהקדשנו לאמהות לטובת ילדינו, לטובת עצמנו, כנראה שגם לטובת הקריירה של ההורה הנוסף ולטובת החברה כולה. מאיה טבת דיין קוראת לזה ״מספרות סיפור חדש״ (לא מכירות? תעקבו, מדהימה) וזה לגמרי עורר בי השראה להביא את עצמי גם בנושא הזה באופן פתוח ומלא. יכולתי לרעוד, ולדמיין (ואפילו שאלתי פה בקבוצה) איך אני אמורה למסגר את שנות היעדרותי משוק העבודה לצורך טיפול בילדי הרכים. אחרי מספיק גלולות אומץ פשוט אמרתי את זה כמו שזה.
היי - אני ליאור, מתגוררת ברמת גן עם שני ילדי המתוקים ובן זוגי, אמא מסורה וצמודה למדי, עכשיו שהם קצת גדלו אני רוצה להשקיע גם בעצמי ובהתפתחות שלי ולכן אני כאן, והם עדיין לגמרי בראש מעייני.
אם אנחנו זוכרות שגם החברות מתראיינות אצלנו ולא רק אנחנו אצלן, תגובת המראיינת לאמירה כזאת ישירה תלמד אותנו הרבה על התנהלות הארגון והאיזון האפשרי בין בית לעבודה במסגרתו. פרט חשוב, לא?
כמובטח, רשימת השאלות שאני התכוננתי אליהן:
מה החששות שלך לקראת העבודה? מה יהיה לך קשה בתפקיד?
איזה מיומנויות יש לי, איך רכשתי אותן?
מה אני יכולה לתרום? איך אני איעזר בחבר צוות?
דמות מודל מהעבר
מה אני צריכה מהמנהל שלי
מנהל עבר שאהבתי
קונפליקטים של התנהלות בצוות/מול הנהלה בעבר (נשאלתי בפועל).
מה חשוב לי במקום העבודה (נשאלתי בפועל)
מה הממליצים שלי יספרו עלי?
איך אני רואה את תהליך הקליטה שלי אם אתקבל?
למה אני אוהבת פיתוח?
אם הייתי נכנסת לחנות תכונות, איזו תכונה הייתי קונה לעצמי? (לא חשבתי על זה מראש, אבל נשאלתי בפועל)
תכונות חזקות
איזה מין בן אדם אני (לא חשבתי על זה מראש אבל נשאלתי בפועל)
בהצלחה!!!!
מוזמנות להוסיף עוד שאלות לדוגמא ודגשים חשובים נוספים מניסיונכן בתגובות, וכמובן אם יש ביקורת או הערות אשמח לשמוע
פוסט הקבלה לעבודה ראשונה: 15.06.2022

פוסט התקבלתי לעבודה ראשונה 16.06.2022
העליתי כאן אתמול בערב את הפוסט שחוגג את קבלתי לעבודה ראשונה כמתכנתת (בתמונה למעלה)
מחשבות מורידות שהיו לי לפני, תוך כדי ואחרי פרסום הפוסט:
את מי זה מעניין
למה לעשות עין
למה לפזר לנשים שרוצות ועובדות קשה על להשתלב בהייטק ומשתפות פה בקבוצה את הקושי מלח על הפצעים. זה לא חברי ומתנשא.
אני פריוולגית שגרה עם מתכנת שדוחף אותי קדימה מהיום הראשון, יש לי מחשב, יש לי אנגלית טובה (רק מנטפליקס, ספרים, שירים וקריאת אלפי מסמכים שקשורים בתכנות), חשיבה אנליטית מפותחת, לא לכולן יש את תנאי המוצא האלה.
אני עוד לא יודעת כלום ואפילו עוד לא התחלתי מה אני סתם מתהללת
אני סתם גורמת לנשים לקנא, ינסו להוריד אותי, יהיו מתוסכלות ויעזבו את הקבוצה. יחשבו שאני מנסה למכור משהו.
מה קרה בפועל, מה היה בתגובות?
קיבלתי המון ברכות ואיחולי הצלחה.
עוררתי השראה, גאווה, שמחה וסקרנות.
חצי מהקבוצה ראתה את הפוסט, המון נשים עשו לייקים וסימנים מפרגנים אחרים. המון נשים הגיבו וביקשו לדעת עוד. עשרות משתתפות חדשות הצטרפו לקבוצה הלילה.
מספר פעמים ביקשתי לאורך התגובות ובפוסט עצמו לשמוע מה באמת אתן מרגישות. חיכיתי לתגובות נאצה או סתם מורידות למיניהן. 0.
מה אני מנסה להגיד?
הקולות האלה? שמורידים אותנו בראש עוד לפני שאנחנו מעיזות לעשות משהו יוצא דופן (כמו לשתף בהצלחה), הם לא אמיתיים. הם טבועים בנו משחר ילדותנו, כשאמרו לנו לדבר פחות, ללמוד פחות מתמטיקה, לא להיות יותר חכמה מ.. לא לשחק ב.. לא לפתח את עצמנו כי..
ואנחנו יכולות לבחור אחרת. אנחנו יכולות להשמיע לעצמנו קולות אחרים, נגדיים, שאומרים:
כן, אני אשתף בהצלחה, אני יכולה להצליח ללמוד את זה, אני רוצה להתקדם ולהתפתח מקצועית, מותר לי לשאוף להצליח ולהיתמך בדרך בנשים שסביבי.
אנחנו יכולות לסמוך על הרצון הטוב והקהילה הזאת, שבאמת מטרתה - לשלב נשים בהייטק. בקטע טוב, ותומך ומרים. ולחגוג הצלחות, לפרסם בשם מלא את הסיפור שלנו בדרך להצלחה. לעורר השראה באחרות.
יש המון סיבות לחגוג - לא רק הסיבות הגדולות אובייקטיבית כמו התקבלתי לתפקיד ראשון, גם הסיבות הקטנות האלה - שנראות לנו הכי טריוויאליות וסובייקטיביות שיש, הן חשובות. כל מה שהוא ביג דיל בשבילך והצלחת בו, ראוי לחגיגה. התכוננתי למבחן קבלה והצלחתי להירשם לקורס/ אחרי חודשיים שאני שולחת קו״ח ואף אחד לא חוזר, ישבתי עם חברה ושיפצנו אותם וקיבלתי שני זימונים לראיונות לשבוע הבא/ פתאום שמתי לב שראיתי סרטון מקצועי שלם ביוטיוב ולא עצרתי את הוידאו פעם אחת כדי לחפש פירוש של מילה, האנגלית שלי ממש השתפרה.
את לא יודעת מאיפה כל אחת שקוראת אותך מגיעה (מה פעוט עבורה, מה גדול, מה חסר לה לראות בפיד כדי להאמין בעצמה ובאפשרויות שלה יותר). הדבר היחיד הידוע הוא שהרצון המשותף שלנו לשלב ולהשתלב בהייטק. כך שכל הדהוד כזה של הצלחה יוסיף לך בוסט של מוטיבציה, ויעורר כזה גם באחרות.
אנחנו יכולות לפרסם בשם מלא את הפוסט שהתקבלנו לאקסלהרייט אפילו שיש הרבה שלא התקבלו. הקול הזה חשוב - גם אני יכולה, זה אפשרי, אם הפעם לא הצלחתי אנסה שוב בפעם הבאה/בתכנית אחרת, זה לא משהו שלא קורה לאף אחת שאני מכירה, הנה היא התקבלה. זה אפשרי!
אפשר גם לפרסם אנונימי, נכון, אבל הפוסטים האלה מקבלים הרבה פחות חשיפה, וגם מי שכן נחשפת אליהם, באופן טבעי מתחברת פחות לתוכן כי אין פרצוף ואין שם וזו כזו יישות אנונימית שלא ניתן באמת להזדהות איתה.
אני מודה לכן על התגובות המפרגנות, מודה לכן על ההשתתפות בקהילה הזאת והשמירה על אווירה תומכת ומרימה, אינפורמטיבית ומפרה, ומודה לכן מראש על כך שתפרסמו את סיפורי ההצלחה שלכן.
תשברו את מחסום האנונימיות, תשתפו בסיפורי הצלחה, זה חשוב לנשים אחרות הרבה יותר ממה שאתן מדמיינות לעצמכן.
את הסיפור שלי עד עכשיו, אפשר לקרוא בפוסטים קודמים שפרסמתי (איך אני לומדת לבד, הכנה לראיון טכני, הכנה לראיון אישי ועוד), ואני אמשיך לכתוב, לשתף בידע ולעדכן גם קדימה..

ליאור מספרת על העבודה בהייטק בחודש הראשון 10.08.2022
פוסט ***החודש הראשון בתפקיד טכני בהייטק***
החודש הראשון בתפקיד הראשון שלי כמתכנתת עומד להסתיים, ואני ממשיכה לשתף אתכן איך זה נראה ומרגיש מבפנים. והפעם:
אונבורדינג
בכל חברה התהליך מתנהל אחרת, יש חברות שהתהליך בהן מאוד מסודר ויש כאלה שפחות. לא ידעתי מראש מה יהיה אצלנו, אז התכוננתי כאילו לא תהיה לי תכנית אונבורדינג בכלל ואצטרך לבצע ולקדם את התהליך שלי בעצמי (מקסימום אופתע לטובה).
אז מה כולל התהליך בד״כ, ואיך הוא מתנהל בפועל אצלנו?
הצגת מקורות הידע - בעיקר מסמכים של החברה/פרויקט/מוצר, אצלנו גם יש הקלטות של העברות ידע. ממש חשוב שלחברה יהיו מקורות ידע מוכנים, שהעובדת החדשה תוכל לחזור אליהם וללמוד מהם כל פעם שיש לה זמן פנוי/שאלה בנושא כללי שהיא רוצה להעמיק בו, תהליכים שהיא מנסה להבין וכו׳, מבלי שזה יתפוס זמן 1:1 עם חברת צוות אחרת.
הערה לגבי מסמכים: כשאת קוראת את המסמכים של החברה בפעם הראשונה, יש לך נקודת מבט קריטית על איכותם. המטרה שלהם היא להיות קריאים ונגישים גם ללא הסבר נוסף בעל פה. לכן, כל משפט שלא הבנתי סימנתי לעצמי ובדקתי אם אני יכולה להבין אותו יותר אחרי שסיימתי לקרוא את המסמך ואת המסמכים הקשורים, והצעתי עריכות ועדכונים. אנשים מאוד מעריכים את זה, בד״כ לא חוזרות לערוך מסמכים אחרי שכותבות אותם ותמיד יש מה לעדכן/מה לשפר. זה גם יעזור לעצמך של העתיד ולבאות אחריך.
גם בכל ישיבה שאני משתתפת בה אני רושמת לעצמי פתקים. גם בשביל לקלוט יותר טוב ולחזור למושגים שלא הבנתי ולגגל/להעמיק בהם במסמכים /לשאול עליהם אח״כ, וגם בשביל המקרים האלה בהם מישהי הסבירה משהו והאחרים הגיבו ב״ואוו לא ידעתי את זה מעולה״. ואז אני משתדלת לשלוח את מה שכתבתי לחברת הצוות הרלוונטית ולשאול אותה ״האם זה צריך להיות חלק ממסמך כלשהו? תרצי להוסיף או להפנות אותי לאן כדאי להוסיף?״. חלקן שמחו להוסיף בעצמן, חלקן הפנו אותי לאיפה כדאי להוסיף, וגם קיבלתי תשובות כמו ״אין טעם להוסיף את זה למסמך זה לא מספיק חשוב״ שזה גם אחלה.
כל לינק שבור שראיתי במסמכים - תיקנתי.
כשגיליתי שחסרה לי רשימה של ״מה צריך כדי להתחיל לפתח בצוות״ יצרתי רשימה מכל הדברים שאני הייתי צריכה להשיג (חשבונות, יוזרים, הרשאות, לינקים למערכות וכו׳). כשחבר הצוות אמר ״אולי נעשה מסמך כזה באמת״ תוך 3 שניות שלחתי לו את כל מה שאספתי, הוא איגד את זה במסמך וכולם היו מרוצים (אני פחות בשלב של לדאוג שהשם שלי מופיע בדברים שעבדתי עליהם, כרגע אני מתרכזת בלבסס מערכת יחסים יצרנית עם כל אחד מחברי הצוות).
כשאני פועלת באופן הזה, עוד לפני שאני מכירה את המערכת, אפילו עוד לפני שיש לי גישה לכל החלקים שלה - כבר אני מוסיפה ערך ותרומה לצוות.
מינוי ״באדי״ או מנטור. בשבוע הראשון הטק ליד ישבה איתי בעיקר, עברה איתי על כל הסטאק הטכנולוגי, לינקים לתוכנות ניהול מסמכים וכו, מהשבוע השני אחד המתכנתים מהצד הבריטי הציע להיות המנטור שלי. לדעתי לא ממנים אצלנו באדי באופן מוסדר, אבל נדאג לזה להבא
היכרות עם חברות הצוות ואופן ההתנהלות של הצוות - על מה כל אחת אחראית, מה האתגרים שהיא מתמודדת איתם כעת (״נקודות הכאב״, זה אחלה באזוורד). אצלי בצוות יש 4 נשים ו-7 גברים ממדינות שונות - רוסיה, אוקראינה, בולגריה, ישראל, סקוטלנד, אנגליה, הודו. עובדים בסקראם - ״יושבים ביחד״ (בודקים, דבאופסים, מנהלת המוצר, טק ליד, מתכנתים, מנהלת הצוות, ארכיטקטית וכו׳) באותו צוות, מה שמאפשר לשתף פעולה במשימות הצוות מעבר להגדרת התפקיד של כל חברה, ולהעמיק את ההיכרות עם כל הפינות של המערכת בהתאם. מבחינתי זה נהדר.
היכרות עם מבנה הארגון, הפרויקטים השונים, מפת העובדים, מי שייך לאן ומה עושים בכל מקום. אמנם אצלנו יחסית יש הפרדה בין הצוותים, כל צוות ממוקד פרויקט ואין בין הפרויקטים עצמם יותר מדי חפיפה, עדיין היה לי חשוב להבין מה עוד קורה מבחינה רוחבית בארגון. קבעתי הרבה שיחות של 1:1 עם ראשי צוותים וקבוצות מקבילים כדי להכיר אותם אישית ואת הפרויקטים שלהם מקצועית בחודש הזה. עכשיו כשאני שומעת שיחות במסדרון/קפיטריה בצהריים אני מבינה בערך על מה מדברים ולאיזה תחום הנושא משתייך.
הצבת יעדים ומטרות לפי מועדים - גם תיאום ציפיות, גם התווית נתיב ההתקדמות והלמידה. מה יהיה המצב שבוע מתחילת העבודה (סביבת עבודה מותקנת? חשבונות שמישים בכל המערכות שמשתמשים בהן בצוות?), חודש מתחילת העבודה ? שלושה חודשים? אומרים שהנקודה הזאת חשובה כדי שאפשר יהיה להתייחס אליה ולמדוד לפיה את עקומת ההתקדמות וההצלחה.
בפועל לא דובר על הנושא עם זמנים או יעדים באופן מפורש. מה שכן הובהר בעל פה זה שהציפיה ממני היא ללמוד הרבה ולהכיר את המוצר כמה שיותר לעומק כמה שיותר מהר כדי שהידע יתפזר בין יותר נקודות יחוס בצוות, ושאפעל כל הזמן להשתפר וללמוד מה שנדרש כדי להשלים את המשימות שלי.
המשימה הראשונה (לא משהו שמתחילים ביום הראשון בד״כ, תוך כמה ימים שבוע בד״כ, ארחיב על זה בפוסט נפרד).
קליטה ובירוקרטיות (במקרה של ארגון גדול, קורפרייט, יש בנוסף לטופסולוגיה גם מבחנים וקורסי אוריינטציה של תרבות ארגונית, סביבת עבודה נקיה מהטרדות, ביטחון מידע וכו׳).
בסיכומו של דבר התכנית שהכנתי מראש הייתה די משיקה למה שקיבלתי בפועל. אמנם התהליך לא היה כ״כ מסודר או מפורש אבל לשמחתי הארגון נופל בקטגוריה של תרבות ארגונית תומכת ומצמיחה, ויש לי לא מעט מקורות ידע כתובים ואנושיים ללמוד מהם ולהיעזר בהם. תכל׳ס לא הייתי מוותרת על ההכנה, היא הייתה חשובה וביררתי במהלכה כל מני דברים עם עצמי (מטרות, יעדים, שאיפות).
אני מספרת את הסיפור שלי כולו על הבמה, באירוע מיט אפ של הקבוצה שיתארח במשרדי גט ביום 19.9.22, יחד עם עוד כמה וכמה דוברים ודוברות מעניינים. בואו להגיד שלום, לשמוע, לשלב ולהשתלב בהייטק. לינק להרשמה לאירוע בתגובה הראשונה.

סיום חודש ראשון בהייטק - 18.10.2022
החודש הראשון בתפקיד הראשון שלי כמתכנתת עומד להסתיים, מה שמוביל אותי לשתף אתכן בכמה פוסטים בנושאי ההכנה לתפקיד, אונבורדינג, קליטה בחברה, המשימה הראשונה, פערים בין הציפיות לבין המציאות, האתגרים המשמעותיים שמלווים אותי ועוד.
הכנה לתפקיד לפני תחילת העבודה בפועל
מהיום שהחוזה נחתם היו לי קצת יותר משלושה שבועות עד תאריך תחילת העבודה. התלבטתי מה לעשות בזמן הזה, איך אני יכולה להתכונן לכניסה לתפקיד חדש לגמרי בתחום חדש לגמרי שמעולם לא הייתי מועסקת בו , בצורה המיטבית. היה לי ברור שאם אצלול לנושאים טכניים, מבלי שיש לי באמת מושג מה הכלים או האתגרים הנוכחיים שהצוות שלי יעסוק בהם, יש סיכוי גבוה שאבזבז את הזמן ובפועל לא אדרש לידע הזה שרכשתי, וגם – כמו שאני תמיד אומרת, אני יודעת שכל הידע נמצא בקצות אצבעותינו, וכשאצטרך לפגוש וללמוד משהו חדש יש לי את הכלים להשיג את זה תוך כדי תנועה.
אז איך בכל זאת אוכל להתכונן ?
החלטתי להשקיע דווקא בתחומים יותר רכים, ויותר ארגוניים:
- בניתי לעצמי תכנית אונבורדינג, עם מטרות שחשוב לי להשיג ואינדקס של ארגון ידע. ידעתי שאני הולכת להיות מוצפת בהמון מידע על טכנולוגיות, על הארגון, על המוצר, על ההתנהלות בתוך הצוות, האנשים, הפלטפורמה... המון המון מידע חדש, וניסיתי לסדר לעצמי את הכלי (טבלת גוגל שיטס) שבאמצעותו אנהל את כל המידע הזה ובמיוחד אשמור אותו להמשך, למתי שכבר אתחיל להבין מה קורה בפועל, כך שאוכל לחזור אליו בכל עת. אצרף לכן לינק לקובץ בתגובות.
- קראתי מאמרים, פוסטים וראיתי סרטונים ביוטיוב גם בנושא ״מה לצפות מהיום/שבוע/חודש ראשון בעבודה כמתכנתת״, וגם בנושא ״איך למקסם את תהליך האונבורדינג״, ומתוכם גיבשתי לעצמי דרכי פעולה גם בנושאי מיומנויות רכות.
כך למשל, באחד המאמרים שקראתי, צוין כי בשעת ארוחת הצהריים מומלץ לא לנתב את השיחה לענייני עבודה ולנסות להכיר את האנשים שיושבים לידך ברמה האישית. בפועל, ישבתי עם שלוש מנהלות בארוחה הזאת, וברגע הזה שבו העיניים הופנו אלי, סיפרתי קצת על המשפחה שלי ושאלתי את האחרות שאלות על המשפחות שלהן. הן נהנו לשתף והשיחה הייתה סופר נעימה ותרמה הרבה יותר לתחושת השייכות שלי למקום מאשר אם הייתי מקבלת עוד הסברים על הפרויקטים השונים בחברה והמבנה ההיררכי של הארגון.
- כתבתי פוסט פה בקבוצה וביקשתי טיפים לימים הראשונים. קיבלתי מלא תגובות מעולות, המשמעותיות שבהן – להביא אדוויל, לשטוף את הכוס שלי, להיות נחמדה לכולם, להיות עצמי, לנשום, לזכור שאף אחד לא זוכר את הראיונות ואלה הימים של הרושם הראשוני, לדבר עם כמה שיותר אנשים, לרשום במחברת (ולא בפתק בטלפון, מה שעלול ליצור תחושת ניכור) כמה שיותר פריטי מידע חדשים שנתקלתי בהם, כי כל מה שלא כתוב ימחק.
- הקדשתי הרבה תשומת לב לזמן איכות עם הילדים, זמן איכות עם עצמי, מנוחה וכו. חשוב מאוד.
עורכת ומוסיפה נקודה שהתלווה אליה הרבה מתח לפני תחילת העבודה
סידור הלוז המשפחתי השבועי, הילדים, מי אוסף מי מחזיר. השקעתי המון אנרגיה וזמן בלנסות לסדר לו"ז, אבל היו בשלב הזה כל כך הרבה נעלמים (שינוי מסגרות חופש גדול איך התרבות הארגונית במקום החדש ועוד ועוד) , שפשוט לא הצלחתי להפיק לו"ז בעל ערך ישים מראש. באיזשהו שלב בן זוגי המתוק אמר לי פשוט לשחרר את זה, אי אפשר להתכונן. צריך להגיע, להתגלגל, לזרום. הוא הודיע לי ובעבודה שלו שאני מתחילה לעבוד, ושמעתה הוא יצא מוקדם/ישאר עם ילדים חולים ככל שיידרש. כמה נוח להיות סיניור
האם הכלי לארגון הידע עזר לי? האם הייתה התנגשות בין תכנית האונבורדינג שלי לבין התכנית שהוכנה לי בחברה? האם ציפיותיי מהימים הראשונים התגשמו? האם לקחתי אדוויל?

סיכום חודש ראשון בהייטק - 22.10.2022
החודש הראשון בתפקיד הראשון שלי כמתכנתת הסתיים, ואני ממשיכה לשתף אתכן איך זה נראה ומרגיש מבפנים. והפעם, עם הרבה הערכה ושמחה, אני רוצה רגע לשים זרקור על החברה שהחליטה להעסיק אותי
החברה נקראת Refinitiv והיא חלק מארגון LSEG (London Stock Exchange Group)
הפרטים היבשים הם שמדובר בארגון בתחום הפיננסי עם 25 אלף עובדים ברחבי העולם. אצלנו מפתחים את המערכות והכלים לעיבוד הדאטה הפיננסי בכל מה שקשור ל NLP-natural-language processing. כלומר, כל מה שקשור לעיבוד טקסט/תצורות דאטה נוספות שאינן מסודרות (unstructured), והפקת משמעויות מתוכם: נתונים, סיכומים, תקצירים, ויצירת מסמכים מסודרים שקל לגשת למידע בהם ולעשות בו שימוש.
דוגמא פשוטה ואופיינית - נניח שיש לנו איזה מסמך פידיאף עם המון נתונים ושמות של חברות: המערכת תעבד את המסמך והתוצר יהיה מסמך חדש, מסודר, שבו כל אחת מהחברות המוזכרות תהיה מקושרת לדף החברה עם כל הנתונים על החברה, הנתונים יוצגו בצירוף נתונים נוספים רלוונטיים ממסמכים אחרים וכו׳.
ישנה חלוקה לשתי קבוצות פיתוח עיקריות: בקבוצת הדאטה תמצאו חוקרות, מפתחות, מתייגות ובודקות. בקבוצת הפלטפורמה (הקבוצה שלי) תמצאו מתכנתות, בודקות, מנהלות מוצר ודבאופס. אנחנו לוקחות את האלגוריתמים, הקופסאות השחורות שמגיעות מהדאטה (האיזור המסתורי הזה של המתמטיקה- NLP- AI), ומשלבות אותן בתוך איזושהי מערכת שהיא יותר נגישה לבני אדם. יש כמה פרויקטים שרצים במקביל (בחלוקה לצוותים), כשלכל פרויקט יש בד״כ נציגות משתי הקבוצות.
בפועל, משתמשות בכלים וטכנולוגיות מתקדמות, ויש פרויקטים סופר מעניינים ומאתגרים גם בצד הפלטפורמה וגם בצד של הדאטה. אני ממש נרגשת מכמה אוכל ללמוד בתפקיד הזה.
אילו היה המוצר מעניין ולא השתמשנו בטכנולוגיות מתקדמות, דיינו?
אז לא רק שהפרויקט מרתק והאפשרות שלי להתפתח במסגרתו כמתכנתת היא כמעט בלתי מוגבלת - עד כמה שאני תופסת את הקבוצה ממרום חודש הניסיון שלי בה, גם התרבות הארגונית בה מעוררת הערכה והשראה:
המון מגוון (diversity): ישראלים, פלשתינאיות, ערבים ויהודיות, חילונים, דתיות, חרדי.
- כ- 54% נשים!!! בקבוצה שלנו בארץ, לא בכלל החברה. בקרב ההנהלה - 64%!! בא לי להדגיש כאן שהמספר הממוצע של נשים בחברות אחרות באקוסיסטם הוא 28%.
- צוותים בינלאומיים מישראל, רחבי אירופה והודו, גם היתרונות של הרב תרבותיות (אמרנו כבר שמגוון זה החיים?) וגם הפרש שעות סביר ונוח: רוב הישיבות מתקיימות בצהריים וגם הישיבות המאוחרות מסתיימות גג בשש.
- מלא הורים! דגש ראשון הוא על חיי המשפחה של העובדים והאיזון עם הבית, וזה מדובר ומחלחל מלמעלה. הציפיות ממני כעובדת הן לא למספר שעות מסוים, אלא שאני אעשה מה שאני יכולה וצריכה כדי לעשות את המשימות שלי בצורה טובה ולהועיל לקידומו של הפרויקט.
- מלא ימי חופש בשנה! ואסור לצבור לשנה הבאה (כי חופש זה חשוב ורוצים לעודד אותנו להשתמש בהם)
- תרבות דיון אינקלוסיבית, סובלנית וידידותית. החל מבישיבות הצוותיות בטימז, עד השיחות בקפיטריה בזמן ארוחת הצהריים.
- תהליך גיוס יצירתי וראש פתוח לגייס גם מועמדות לא שגרתיות. אני לא הג׳וניורית חסרת הניסיון המעשי היחידה בקבוצה ונגייס ג׳וניוריות נוספות למגוון תפקידים בחודשים הקרובים - פרטים בהמשך.
אני תמיד מזכירה לי ולכן שכדאי לחגוג הצלחות, שזה מעורר השראה ותחושת ערך ומסוגלות בכולנו, לראות אחרות מצליחות, נכון? אז מסתמן שמדובר בתפקיד ראשון מאוד מוצלח, מכל הבחינות.
קצת תודות - ל Chen Bargil Azar ול Liel Shraga שנמצאות כאן בקבוצה והניעו את גיוסי לחברה, ול Taly Gliksman שהאיצה בי להתחיל להתראיין ולחפש עבודה אפילו שהרגשתי שאני עוד לא מוכנה.
כתבה על ליאור -
ליאור בפודקאסט -קוד פתוח

פרופיל הלינקדאין של ליאור
ובנימה אישית - תודה לך ועלייך ליאור,
על שאת ההוכחה שלי שהכול תלוי בך
ועל כל התרומה שלך לקהילת ״נשים משלבות נשים בהייטק״
טלי (מייסדת נשים משלבות נשים בהייטק)
Comments