למה צריך לשלב נשים בהייטק?

למה חסרות נשים בהייטק הישראלי — ולמה חברות ההייטק הן המפסידות הגדולות | טלי גליקסמן

נכון לשנת 2025, ולמעשה כבר למעלה מעשור, נשים מהוות פחות מ-33% מכוח העבודה בהייטק הישראלי.במשרות הטכנולוגיות (כמו פיתוח, דאטה, DevOps ועוד) – השיעור נמוך עוד יותר: רק כ-18%.הרוב המכריע של הנשים מועסקות בתפקידי אופרציה, שיווק ומשאבי אנוש.

וככל שעולים בסולם ההיררכי – לתפקידי ניהול בכיר, במיוחד בצוותים טכנולוגיים – הנתונים צונחים לשיעורים חד-ספרתיים.

למה זה קורה?

מעט מדי נערות בוחרות במקצועות טכנולוגיים

רק כשליש מהניגשות לבגרות במדעי המחשב, פיזיקה וכימיה הן בנות – מקצועות שמהווים את שער הכניסה להייטק.

סינון מגדרי כבר בשלב קורות החיים

נשים מודרות לעיתים קרובות עוד בשלב המיון: קורות חיים שלא מתקבלים לראיון, או נשפטים לפי אמות מידה שונות משל גברים.לעיתים, מועמדת נבחנת לפי שיקולים כמו גיל הפוריות, צפי ללידות והיעדרויות.

יש חברות שפשוט מעדיפות להימנע מהעסקת אמהות כדי "לא לאבד שעות עבודה".

וגם מי שנכנסת — לא תמיד נשארת

סביבת עבודה גברית, היעדר קידום, ותחושת בדידות – גורמים לשחיקה מוקדמת ולעזיבה.

שורשי הבעיה

פער חינוכי מגיל צעיר

מערכת החינוך נוטה לעודד בנים יותר מבנות לפנות למסלולים מדעיים.גם בבית, לעיתים מבלי לשים לב, אנחנו מעבירים לילדים ולילדות מסרים מגדריים סמויים – שמעצבים בחירות עתידיות.

חוסר חשיפה למודלים נשיים

היזמיות, המדעניות והמנהלות הטכנולוגיות לא זוכות לאותו היקף חשיפה כמו עמיתיהן הגברים.

התוצאה: נערות לא רואות את עצמן בתמונה, ולא מדמיינות קריירה בהייטק.

תרבות גברית בתעשייה

כנסים, ישיבות, תרבות של "ברנז’ה טכנולוגית", או שיח פנימי סגור – יוצרים תחושת ניכור והדרה.

תפיסה שגויה: הייטק = אין חיי משפחה

הייטק נתפס כתחום שבו אין מקום לאמהות, ואין איזון בין קריירה להורות.שעות העבודה הארוכות, הדרישה לזמינות בלתי פוסקת, והיעדר מדיניות תומכת – תורמים לתחושת "זה לא בשבילי".

פחד מטכנולוגיה ומהמילה "הייטק"

נשים רבות מרגישות ניכור מהשפה הטכנולוגית – מהעולם של קוד, מערכות מידע ומושגים "מפחידים".הפחד הזה לא נובע מחוסר יכולת, אלא מהיעדר חשיפה.

מספיקות כמה חוויות לימוד לא טובות או תחושת זרות – כדי שנטישה תיראה טבעית.

ההפסד כולו של חברות ההייטק

בממוצע עולמי, בין 70% ל-80% מהחלטות הרכישה מתקבלות על ידי נשים.מכשירים חכמים, אפליקציות בריאות, שירותים פיננסיים, מערכות חינוך ורכב – ברובם, המשתמשת הסופית היא אישה.

ובכל זאת – רוב המוצרים מפותחים, מעוצבים ונבדקים על ידי גברים.

התוצאה: מוצרים שלא מדויקים לצרכים, חוויית משתמש שלא מתאימה לכולן, ופספוס של שוק ענק.

יותר נשים בצוותים הטכנולוגיים = מוצרים טובים יותר.וזה לא עניין של אידיאולוגיה – זו הבנה עסקית בסיסית.

מה אפשר (וצריך) לשנות?

• חינוך מגדרי מגיל יסודילא רק "לעודד בנות", אלא לעצב תכנים, שפה, גיבורות וסביבות למידה שפתוחות לכולן.

• מסלולי הכשרה והסבה מותאמים לנשים קורסים בשעות נוחות, ליווי מנטוריות, התאמות להורות – ובעיקר חיבור אמיתי לשוק העבודה.

• שקיפות בגיוס ובקידום דיווח שנתי על שיעור נשים בתפקידים שונים, לצד יעדים ומעקב אמיתי.

• מדיניות עבודה ידידותית להורים לא סיסמאות. גמישות, תמיכה לאחר לידה, ומודלים שמאפשרים קידום גם להורים.

• ייצוג נשי אמיתי בפאנלים, בכנסים, בהנהלות – לא אחת בודדת אלא נוכחות עקבית.

• קהילות מקצועיות נשיות קבוצות תמיכה, נטוורקינג, מנטורינג – שיוצרות שייכות ומרחב בטוח לצמיחה.

• שפה נגישה ומעודדת מסרים שמפרקים את הפחד מהקוד, ומזמינים גם נשים בלי רקע טכנולוגי להתחיל.

שורה תחתונה

כשנשים נעדרות מההייטק – כולנו מפסידים.זה לא רק עניין של שוויון, אלא של חדשנות, הצלחה עסקית וצמיחה.

הייטק ישראלי שרוצה להוביל – חייב לכלול.ואם נתחיל עכשיו, נראה את השינוי כבר בדור הקרוב.

טלי

מייסדת קהילת נשים משלבות נשים בהייטק